מהי ריקנות?
ריקנות היא תחושה סובייקטיבית של העדר או חוסר פנימי, הבאה לידי ביטוי בתחושת חוסר ובמחסור – חוסר תכלית, חוסר רגש, חוסר משמעות, חוסר תחושה, חוסר חשק לעשות דברים, חוסר בתעסוקה, ייאוש ובמקרים רבים גם דיכאון. אנשים החווים ריקנות עשויים להרגיש כאילו חייהם חסרי מטרה, כיוון או ערך ולעיתים תחושה זו מלווה בתחושת בדידות, ניכור או נתק רגשי מהעולם הסובב.
ריקנות היא מצב רגשי עמוק המשפיע על חוויית החיים הכללית והמצב דורש הבנה עצמית, תמיכה רגשית ולעיתים גם התערבות מקצועית, כדי לשקם את תחושת המשמעות והטעם בחיים.
ממה נובעת תחושת ריקנות?
תחושת דיכאון וריקנות יכולה לנבוע ממגוון גורמים נפשיים, פסיכולוגיים וחברתיים וגורמים אלו יכולים להיות משולבים או ייחודיים, כאשר לרוב הם מתקשרים לחוויות חיים, למצב הנפשי ולמכלול היחסים האישיים והחברתיים של האדם.
בין הגורמים המרכזיים לתחושת הריקנות נוכל למצוא את חוסר המימוש העצמי – אנשים שלא מגשימים את הפוטנציאל האישי שלהם, חווים תחושת תקיעות כללית, לא חווים סיפוק מהעשייה שלהם או שהם מרגישים שהם לא חיים על פי הערכים והמטרות להם הם מייחסים חשיבות והדבר יכול לבוא לידי ביטוי בתחומי חיים שונים כמו קריירה או זוגיות.
ישנם גם גורמים נוספים שבגינם נובעת תחושת הריקנות – התמודדויות נפשיות, התמודדות עם אובדן של אדם קרוב, פיטורין מהעבודה, חוסר בקשרים חברתיים משמעותיים גם במשפחה וגם בחיים האישיים, שגרה מונוטונית וגם זהות שעוד לא גובשה לגמרי, בעיקר בגיל ההתבגרות, אך לעיתים גם הרבה אחריו.
מהן הסיבות להרגשת ריקנות?
תחושת ריקנות בחיים יכולה לנבוע ממגוון סיבות, חלקן קשורות לתחושות פנימיות וחלקן לתנאים חיצוניים ואירועים בחייו של האדם. אחת הסיבות העיקריות היא חוסר משמעות או מטרה – כאשר לאדם אין מטרה ברורה או תחושת משמעות בחייו, הוא עשוי לחוש ריקנות. מצב זה נפוץ כאשר אדם חווה שינוי משמעותי בחייו, כמו סיום שלב חשוב (למשל סיום לימודים, פרישה מעבודה) מבלי שתהיה לו מטרה חדשה.
אך לא רק חוסר משמעות מוביל לאותה הרגשת ריקנות, גם הפרעות נפשיות כמו דיכאון ואנהדוניה מהווים סיבות שכיחות לאותה הרגשה. ישנן לא מעט סיבות נוספות שמובילות לכך, מבדידות חברתית, העדר איזון רגשי וגם תחושת ניתוק מהרגשות, בעיקר כאשר אנשים לא קשובים לעצמם ולרצונותיהם, או כאשר הם לא בטוחים במטרות חייהם.
תחושת ריקנות ביהדות
ביהדות, תחושת ריקנות אינה נתפסת כמצב קבוע או בלתי פתיר, אלא כשלב במסע הרוחני של האדם – היהדות מתייחסת לריקנות כאל תחושה שיש לה משמעות עמוקה ולעיתים היא יכולה להוות קריאה פנימית לשינוי, להתבוננות עצמית ולהתקרבות לרוחניות.
היהדות מלמדת כי כל אדם נברא עם מטרה ותפקיד ייחודיים ועליו למצוא את דרכו למלא את תכלית חייו. תורת החסידות מדברת על תחושת "חלל פנוי" או "ריקנות" ומסבירה שזהו מקום שבו האלוהות נסתרת – תחושה זו מתוארת כמבחן רוחני, שבו האדם מתמודד עם העדר חוויה רוחנית ישירה, כאשר המטרה היא שהאדם ימצא את הכוחות הפנימיים להתגבר על תחושת הריקנות ולגלות את האמונה גם במקומות בהם היא נסתרת.
התמודדות עם תחושת ריקנות
כל אדם יכול לחוות תחושת ריקנות זמנית מפעם לפעם אך כשהיא מופיעה בשגרה ונהפכת לכרונית היא עשויה לרמז על כך שקיימת בעיה ושיש לפנות לאבחון וטיפול. תהליך התמודדות מחייב התבוננות פנימית והבנה של הגורמים שמובילים לתחושה.
השלב הראשון בהתמודדות הוא להבין את מקור הרגשת הריקנות – חשוב לבחון האם היא נובעת משגרה מונוטונית, חוסר משמעות בעשייה היומיומית, בעיות בקשרים האישיים, או מצב נפשי. כך או כך ישנם מספר פעולות שניתן לבצע באופן עצמאי שיכולים לבצע שינוי משמעותי בטווח הקצר והארוך:
הכרת תודה על כל הדברים הטובים, מציאת משמעות או מטרה היא דרך מרכזית להתמודד עם ריקנות, יצירת מטרות קטנות וארוכות טווח, המעניקות תחושת הישג ותכלית, יכולה לסייע למלא את החלל הרגשי וגם העמקת קשרים חברתיים ומשפחתיים יכולה למלא את תחושת הריקנות ובמקרים שבהם תחושת הריקנות מלווה בדיכאון, חרדה או מצבים נפשיים אחרים, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית ולהחיל שינוי נרחב באורח החיים.
טיפול בתחושת ריקנות
טיפול בתחושת ריקנות כולל גישות שונות המתמקדות בהבנה מעמיקה של התחושה, פתרון בעיות עקרוניות ושימוש בכלים פרקטיים לפיתוח תחושת משמעות. הנה כמה דרכים לטפל בתחושת הריקנות:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – מסייע להבין ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שיכולים לתרום לתחושת ריקנות.
הדרכה לצמיחה אישית – הגדרת מטרות ומשמעות: עזרה בכתיבה ויישום מטרות אישיות שמספקות תחושת משמעות, כולל קביעת מטרות קצרות וארוכות טווח.
מדיטציה ותרגולי מיינדפולנס – מאפשרים לאדם להיות נוכח ברגע, להתמודד עם רגשותיו בצורה מודעת ולהגיע להבנה טובה יותר של הרגשות שמובילים לריקנות.
תמיכה, קשרים ותעסוקה – מומלץ לחזק קשרים עם משפחה וחברים, לפתוח שיחה על התחושות עם אנשים קרובים, להשתתף בקבוצות עם אנשים שחווים תחושות דומות, להתנדב ולעסוק בתחביבים ופעילויות שמסבות הנאה וסיפוק.
