קולות לעיסה, דלת חורקת, נשימה עמוקה, המולת האנשים ברחוב. צלילים יומיומיים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, אך יש מי שחווים אותם בעוצמה אחרת.
מיזופוניה היא הפרעה בה קולות מסוימות עלולים לעורר תגובות רגשיות או פיזיולוגיות לרוב לא פרופורציונאליות ביחס לעוצמת או תדירות הצליל.
הפרעה זו מכונה גם "תסמונת רגישות קול סלקטיבית", כיוון שמי שסובל ממנה עשוי להגיב בצורה חריפה לצלילים מסוימים ולא לאחרים. התגובה עשויה להיות תגובה של בהלה או של זעם כאשר יש מי שסובלים ממנה בצורה קלה ואחרים בצורה החמורה ביותר.
לרוב מדובר בקולות נטרלים שאינם גורמים לאי נוחות עבור המאזין כמו קול של גשם לעומת צלילים מטרידים אוניברסליים שעשויים לגרום לרוב האוכלוסייה בהלה, כמו קול צרחה.
הגורם להיווצרותה של מיזופוניה אינו ידוע, אך הסברה הרווחת היא שמדובר בהפרעה במוח בחלק המעבד גירויים קוליים ומקודד את הצלילים.
בנוסף, ישנם מחקרים שהראו שהסובלים ממצבים נפשיים מסוימים כמו הפרעה טורדנית קומפולסיבית עשויים לסבול גם מתופעה זו וכן מי שסובל מטינטון באוזן.
לרוב מאבחנים מיזופוניה על ידי שלילה בעיה באוזן וכן סריקות ומפגשים עם אנשי מקצוע המתמחים בתחום כמו נוירולוג ומרפאים בעיסוק בתחום של וויסות חושי ומומחים שמכירים את התופעה.
חשוב לדעת שמיזופוניה היא תופעה שיכולה להימשך כל החיים, אך יש גם דיווחים על תסמינים חריפים יותר בתקופה שבין גילאי 9-14 והיא שכיחה יותר בקרב בנות.
מהן ההשפעות של מיזופוניה?
רעשים מטרידים עבור מי שסובל מתופעה של מיזופוניה עלולים לגרום לחרדה, אי נוחות, גועל, פחד, כעס ומצוקה רגשית והפרעה זו עשויה גם לגרום לתופעה של חרדה חברתית.
ישנם אנשים הסובלים ממנה העשויים להימנע מסיטואציות חברתיות כי הם פוחדים מהדרך בה יגיבו אם ישמעו צליל או קול שיעורר תגובה עוצמתית שתביך אותם בחברה. כמו כן, הם נרתעים מכך שיהיו קולות נפיצים שיכניסו אותם לסטרס ולכן מנסים להימנע מכך ככל שניתן.
לתופעה זו של רגישות יתר לרעשים עשויות להיות השפעות שליליות נפשיות ופיזיות על חיי היום יום – לימודים, עבודה וכאמור, חיי חברה. כמו גם לפגוע בריכוז, בקשב ובהישגים. רבים מתייחסים לבעיה כאל תופעה מביכה ומתביישים לשוחח עליה והיא עשויה להתפתח למצב של הפרעות חרדה.
חשבו על צליל מבהיל במיוחד כמו תינוק בוכה או איש צורח והתגובה המבהילה לסיטואציה ועכשיו החליפו את הצרחה בקול לעיסה או הקלדה על מקלדת מחשב.
שימו לב איך התגובה הלא פרופורציונאלית מצליל כה פשוט ויומיומי עשויה לגרום לבהלה כה עזה. כך מרגיש אדם שלוקה במיזופוניה.
כיצד מתמודדים עם מיזופוניה?
הטיפול בתופעה משתנה כאשר ישנם מכשירים שונים שיכולים לסייע ביצירת צליל של רעש לבן ויש גם מי שמשתמשים באטמי אוזניים לבידוד רעשים.
אך אלה לרוב מסדרים באופן נקודתי לתקופה מוגבלת את היעדר הרעשים הלא נעימים וחשוב ללמוד להתמודד עם התופעה על ידי שינויים באורח החיים, כדי בעיקר להפחית את רמת החרדה והמתח. פעילות גופנית מתונה אף היא יכולה לסייע וכן שנת לילה טובה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע וכן מבחר טכניקות כמו חשיפה יזומה לרעשים תוך תמיכה, הכוונה ומיקוד כדי לבנות סובלנות כלפיה, שינוי ההתייחסות לרעש בקונטקסט אחר חיובי ועוד.
באמצעות טכניקות של מדיטציה כמו מיינדפולנס אפשר להפחית תחושת כעס או זעם, חרדה או איבוד שליטה כאשר מזהים עלייה במתח ותסמינים המלווים את התופעה.
מיינדפולנס וטכניקות נשימה ורגיעה יכולות גם להרגיע את המוח כמו גם לאפשר שליטה מודעת בתגובה לצליל הצורם.
